הבלוג שלנו- מידע עדכני לשירותכם

הכסף שאתה גובה דרך מס"ב אמור להיכנס לחשבון הבנק שלך ולשפר את היתרה שלו. אין ספק שזה מאוד חשוב ומעניין לדעת מתי זה אמור לקרות.

לאחרונה חל שינוי מסוים שעוד מעט נדבר עליו, אבל אני אנסה להסביר את כל העניין בצורה מסודרת.

התוצאה הסופית של כסף בחשבון מותנית בשני תהליכים שצריכים להתרחש:

הראשון- הקובץ במבנה מס"ב שהכנת אכן התקבל כתקין אצל מס"ב, נקבע לו יום ערך, והוא ממתין לביצועו בפועל.

השני- יום הערך המדובר הגיע, ובוצע בין מס"ב והבנקים תהליך שנקרא- "העיבוד הלילי"

וכעת נפרט יותר:

אם יום הערך שרשום בקובץ כבר עבר- כמובן שלא ניתן לחזור אחורה בזמן ומתייחסים אליו כאילו בקשנו לבצע אותו היום

אם יום הערך שרשום בקובץ חל ביום שאינו יום עסקים- למשל שבת או חג- יום הערך יקבע ליום העסקים הראשון שאחריו. למשל אם בקובץ הופיע יום ערך שהוא היום הראשון של ראש השנה העברי שחל באותה שנה ביום חמישי בשבוע, יום הערך יוזז ליום ראשון שאחריו (4 ימים אחר כך) משום ששני הימים של ראש השנה הם לא ימי עסקים, וגם שבת לא.

אם יום הערך שבקובץ הוא היום (או מוקדם יותר והותאם להיום) אבל הקובץ שודר למסב לאחר זמן הקליטה שלהם (1430 ביום רגיל, 1200 בימי שישי, ערב חג וימי חול המועד) – הוא ידחה אוטומטית ליום העסקים הבא.

אם יום הערך שנקבע לקובץ טרם הגיע- הקובץ יאוחסן במחשבי מסב לביצוע כשהמועד אכן יגיע.

עד כאן לעניין קביעת מועד הביצוע- יום הערך שבו הפעולה תבוצע וגם תיראה בחשבון- כלומר זה התאריך שיופיע בצד שורת הזיכוי הזו כשתסתכל בתדפיס תנועות של החשבון.

ועכשיו לגבי ביצוע העיבוד הלילי בין מס"ב והבנקים:

עד לפני זמן מה העיבוד הלילי היה מתבצע לאחר חצות הלילה, ובזמן האחרון מס"ב והבנקים נערכו לבצע את העיבוד הלילי מוקדם יותר, מה שמאפשר לך לצפות ולוודא שאכן חשבונך זוכה בשעה הרבה יותר סבירה, ונפרט:

בימים ראשון עד חמישי העיבוד הלילי של אותו יום מושלם בסביבות השעה 23 (אחת עשרה) בערב.

העיבוד הלילי של ימי שישי מבוצע במוצאי שבת (כי שבת ממילא אינה יום עסקים) כבר בסביבות השעה 22 (עשר) בערב.

באותו אופן, העיבוד הלילי של ערב חג יבוצע במוצאי החג בסביבות 22 (עשר), ואם ישנם ברצף כמה ימים של שבת ו/או חג (לא חול המועד), אז בלילה שמסיים את הרצף הזה.

לתשומת לבך- בדרך כלל חזרות (אי-כיבוד) לא נראות עדיין בחשבונך עד לעיבוד הלילי הבא אחריו. וגם אם נראו החזרות עם אותו יום ערך כמו הגביה עצמה (מבנק הדואר, או החזרות טכניות) זה לא אומר שלמחרת לא יופיעו החזרות נוספות. קח את זה בחשבון.

אז זהו, עכשיו תוכל לדעת מראש בצורה ברורה מתי תראה בפועל את הכסף בחשבונך, ועכשיו זה גם קל יותר לוודא שהכסף נכנס באמת.

בהצלחה!

וכמובן, יכול להיות שיש לך שאלות או הערות על פרט זה או אחר, תגיב כאן למטה ואני אשמח לענות ולהסביר.

 

אם אתם בתהליך של יצירת קוד מוסד חדש, אתם בטח מתכננים להתחיל להחתים הרשאות לחיוב חשבון כמה שיותר מהר.

אז שימו לב לנקודה הבאה- כמה מהבנקים לא מאפשרים להקים הרשאות בפועל לפני שהקוד החדש הוסדר במס"ב- כלומר שכבר החלטתם אם לגבות באופן עצמאי ומס"ב אישרו זאת, או שנרשמתם לעבודה במס"ב על ידי אחת מלשכות השירות.

אז כמה עצות בעניין:

א' אל תדחו את הבחירה אם לעבוד עצמאית ואם לא- אז באיזו לשכת שירות תרצו לעשות שימוש (אנחנו יכולים כמובן לעזור לכם)

ב' אתם כן יכולים להכין את טופס ההרשאה שלכם מראש, וכבר להחתים אנשים שרוצים לשלם לכם ומוסרים לכם את הטופס כדי שאתם תקימו את ההרשאה מול הבנק שלהם (כשיהיה אפשר). בינתיים תשמרו אותו לרגע הנכון.

ג' תוכלו לדעת בקלות אם כבר אפשר להקים הרשאות- על ידי שתכנסו לאתר הבנק של חשבון פרטי זה או אחר (למשל החשבון הפרטי שלכם) – לאופציה של הקמת הרשאה לחיוב בחשבון, ותציינו את קוד המוסד החדש שם. אם אי אפשר עדיין להקים הרשאות לקוד זה הוא פשוט לא יופיע ברשימה.

ד' אתם יכולים לפנות לסניף שלכם ולבקש שיפנו להנהלת הבנק ויזרזו את הכנסת ה"קוד מוסד" החדש שלכם לרשימת קודי המוסד המאופשרים לעבודה.

בהצלחה!

וכמובן, אתם יכולים להגיב כאן למטה:

 

המשלמים שלכם חותמים לכם על טופס הרשאה לחיוב חשבון ואתם צריכים לדאוג להחתים אותו בבנק?

אז לא עוד!

אם הפעולה הזו היא כאב ראש בשבילכם, חבל שתתייגעו יותר מדי, שלחו לנו את הטפסים במייל, ואנחנו נעשה את העבודה הטכנית, ונשלח בזריזות את הטפסים- לכל בנק בדרך המתאימה ביותר שמצאנו.

כך אתה חוסכים כמה וכמה פעמים:

• אתם לא צריכים לדעת איך הכי טוב לשלוח לכל בנק
• אתם לא צריכים לדאוג למעטפות אלתור מהבנקים השונים
• וגם לא לשבת למלא את הפרטים על גביהן
• אתם לא צריכים לצאת ולחפש סניף של בנק זה או אחר באזורכם
• אתם לא צריכים לפקסס ולעקוב אם בכלל התקבל

רק תסרקו ותשלחו לנו במייל את הטפסים, זה הכל (ניתן גם בפקס אבל התמונה פחות איכותית)

תתרכזו בלהביא עוד משלמים- זה התפקיד שלכם – תשאירו לנו את הטרחה המשעממת ותזרזו את התהליך של משלוח הטפסים אל הבנקים כדי לאשר אותם.

אם זה מעניין אותך ואתה מעוניין להצטרף או במידע נוסף לחץ כאן ונחזור אליך. אל תהסס- תרוויח זמן ומאמץ כמו שאחרים כבר נהנים ומרוויחים.

אז הנה שוב הקישור

בהצלחה!

נ.ב. ניתן כמובן להשאיר תגובות למטה.

החלטנו לפנות אל האחראים לפניות הציבור בבנקים השונים, ולברר איתם את הסוגיה הזו, וקיבלנו מהם תשובות שונות שאותן רכזנו עבורכם.

לכל בנק יש מדיניות אחרת לגבי קבלת טפסי הוראות הקבע בדואר, באל-תור, בסניפים ובפקס.

ולכן המידע הזה יעזור להעביר את הטפסים לבנקים יותר בקלות.

לחצו על הקישור ותועברו לדף קבלת המידע:

⇐  איך לשלוח הוראות קבע לאישור הבנקים

אם תרצו להגיב על המידע הזה, תוכלו לעשות זאת כאן למטה בשטח התגובות.

בהצלחה!

מיכאל וצוות מלאך תוכנה

 

עדכון קטן בנושא שינוי הטפסים להקמת הוראת
קבע.

קיבלתי מכמה כיוונים את המידע הבא: מה
קורה כאשר שולחים בדואר הוראת קבע עם
הנוסח הישן אל בנק הפועלים?

שימו לב שאני לא מדבר על מקרה שהמשלם שלכם
הלך בעצמו לסניף של בנק הפועלים- במקרה
הזה זה ממש לא משנה איזה טופס יש לו ביד
כי לא צריך שום טופס – הפקידה פשוט מזינה
למחשב את קוד המוסד שלכם, שואלת אותו אם
הוא רוצה להגביל את ההרשאה לחיוב חשבונו
בסכום או תקופה – וזהו, נותנת לו אישור
מודפס ביד.

אבל אם שלחתם בדואר (הטוב ביותר: לשכה
אחורית (445) ת.ד. 27 תל אביב 61000) הבנק
כבר לא מקבל טפסים ישנים – אבל מכיוון
שבטבלת סיבות הסירוב אין סיבה מתאימה –
משהו כמו "הטופס לא מתאים" – לכן יצוין
במכתב שתקבלו סיבת סירוב של "החתימה אינה
מתאימה". אז אם תקבלו הודעה כזו- הבעיה לא
בהכרח בחתימה, וודאו שהמשלם יחתום על טופס
בנוסח החדש (למי שאין- הנה קישור להורדת
הטופס כאן) בהצלחה,

ונמשיך לעדכן בענין,

(אתם יכולים לרשום תגובות כאן למטה כמובן)

מיכאל

לאחר שעבר כחודש מהתחלת השינוי בצורת הקמת הוראות קבע חדשות ניתן לסכם את המצב בשטח מכמה בחינות:

הקמה במקום

יש בנקים שמקימים את ההרשאה לחיוב חשבון באותו מעמד כשהלקוח בא ומבקש זאת, ומנפיקים לו אישור ממוחשב ממחשב הבנק (למשל בנק הפועלים ובנק הדואר) ויש בנקים שממשיכים בקו הפעולה הקודם- נותנים ביד הלקוח אישור שהפקיד חתם עליו ידנית- ורק מאוחר יותר מקימים את ההרשאה.

הקמה באינטרנט

יש בנקים שהזדרזו לאפשר לבעלי חשבון להקים הרשאה לחיוב חשבונם דרך אתר האינטרנט של הבנק, כמו הבנק הבינלאומי, לאומי, דיסקונט, פאג"י ואולי אחרים. בנק הפועלים לעומת זאת יסיים להכניס זאת לשימוש רק בפברואר 2016.

טופס ללא מקום לחתימת הבנק

אחת הנקודות שהמפקח על הבנקים הדגיש הייתה- להסיר את החובה של הבנק לקבל ולשמור טופס של הרשאה לחיוב החשבון (כשבעל החשבון מגיש בעצמו את הבקשה לבנק). בנק הפועלים למשל הרים את הכפפה ובעל חשבון שמגיע להקים הרשאה צריך רק לדעת את קוד המוסד המדובר, האישור ניתן מודפס במקום – חד וחלק. בניגוד לכך יש בנקים שממשיכים לדרוש טופס כמו שהיה כל השנים, ועם ספח לאישור הבנק שעליו יוכל הפקיד לחתום. זה מאוד חבל ומפספס נקודה עיקרית זו, ובמקום להשיג פישוט של התהליך, הם דבקים בשיטה הישנה והמסורבלת.

בכביש אל תהיה צודק, היה חכם

וכאן יש מקום לציין שהסיכוי שבעלי המוסדות "יחנכו" את הבנקים, ויכריחו אותם לוותר על ה"ספח לאישור הבנק" הוא קטן, ואני ממליץ לכם, לפחות כרגע, להדביק בסוף הטופס שלכם את הנוסח של הספח הזה כפי שהיה בעבר. כן אני יודע, כבר חשבנו שהתפטרנו מזה, אבל מה לעשות? להחזיק שני טפסים? אחד לבנק הפועלים בלי ספח, ואחד לבנקים אחרים עם ספח? עדיף לעשות נוסח אחד שמתאים לכל הבנקים ודי. שוב, כדי להקל עליכם אתם יכולים להוריד את הנוסח החדש – עם ספח לאישור הבנק בסופו מהאתר שלנו.

אוסיף כאן ואומר- הנוסח החדש הוא הכרחי– בגלל המקום ללקוח לתת מגבלת סכום או זמן- או לאשר שאין לו רצון להגביל, וכן בגלל המקום ללקוח לחתום על הסכמתו שנשלח את הטופס בשמו אל הבנק. אם עשיתם שינויים משלכם בעיצוב הטופס "סביב" הנוסח החדש – אז תורידו את הטופס עם הספח ותעשו "העתק הדבק" לחלק התחתון- הספח לאישור הבנק, זה יחסוך לכם מקרים שלקוח כבר הלך לבנק והפקיד דחה אותו, חבל.

אז תמשיכו להצליח, ואני מקווה שבסופו של דבר נהנה מהשינוי הזה, נוכל לדאוג להקמת הרשאות בקלות ובמהירות, ונושא הגביה רק יהיה יותר קל לטיפול.

מיכאל

טפסי הוראות הקבע הישנים חדלו להיות בתוקף!

בדקתי מול הלשכה האחורית של בנק הפועלים בתור דוגמא, והם הודיעו לי רשמית שהם לא מקבלים טפסים ישנים יותר. כך שאין ספק בענין– לקוח שכבר חתם לכם על טופס ישן וטרם הספקתם להקים את ההרשאה מול הבנק– אין ברירה אלא לבקש ממנו אחת מהשתיים: או שיקים את ההרשאה בעצמו ישירות מול הבנק- או שיחתום על טופס במבנה החדש.

אם עוד לא הורדתם עדיין- הורידו את הטופס החדש כעת מהאתר שלנו כאן.

לשאלת רבים- למה אין מקום לחתימת הבנק בטופס החדש? התשובה- אם הלקוח הולך לבנק- הוא מקבל במקום מהפקיד אישור מודפס על הקמת ההרשאה במחשבי הבנק. ובכל מקרה (בין אם הלקוח הלך לבנק ובין אם שלחתם לבנק בעצמכם את הטופס) הבנק שולח ישירות אליכם – המוסד המוטב – אישור תוך 5 ימי עסקים- כך שאיך שלא יהיה, אין צורך בספח אישור לטופס.

בדקתי גם באתר הבנק האם ניתן כבר להקים הרשאה לחיוב חשבון בעצמי באינטרנט- והתשובה היא שלא! בדקתי זאת מול נציגי הבנק גם כן – והתברר שמכיוון שמסיבות טכנולוגיות דרוש לבנק זמן להיערכות – זה יכנס לשימוש בפועל רק במהלך 2016.

דבר נחמד נוסף שהתחדש- בעל חשבון יכול להקים הרשאה לחיוב חשבונו לטובת המוסד שלכם בכל סניף של הבנק שלו! אז אם אתם רוצים לשלוח אותו לבנק והוא אומר שהבנק שלו בעיר אחרת- יש עצה- שילך לסניף הקרוב של הבנק!

בהצלחה,

מיכאל

שלום לכם,

בוודאי שאלתם את עצמכם מה לעשות בינתיים עד שב- 11.10.2015 יכנס השינוי בצורת החתמת הוראות הקבע לתוקף (להסבר קרא בפוסט הקודם), האם כרגע אני אמור להחתים משלמים על הטופס החדש או הישן?

בחוזר שהבנקים מפיצים ללקוחות שלהם העושים שימוש בהוראות קבע אין התייחסות ברורה לעניין – רק מודיעים לנו שהטופס הישן לא יהיה תקף יותר אחרי השינוי. אבל האם הטופס החדש תקף כבר כעת?

ההגיון אומר שמכיוון שהטופס החדש מכיל את הפרטים והאמירות המשפטיות הדרושות – והרי בעוד זמן מה הוא יהיה הנוסח המחייב – אפשר יהיה להשתמש בו מיד.

יותר מזה- מה יקרה שבוע לפני שהשינוי נכנס לתוקף, והגיע אל הבנק בדואר טופס בנוסח החדש לאישור, האם הבנק ישמור אצלו את הטופס עד שהיום הגדול יגיע ואפשר יהיה להכיר בו? האם הבנק יחזיר אותו אלינו כדי שנשלח אותו בעוד שבוע מחדש?

מכל זה היה צפוי שהבנקים יבצעו היערכות מיידית בענין, ויקבלו גם טפסים בפורמט החדש כבר עכשיו.

בכל אופן אני בעצמי ערכתי בדיקות בנושא, והתוצאות מאכזבות.

ברוב הסניפים הכספרים/טלרים/פקידים אפילו לא שמעו על זה שיש טופס חדש (חלקם לא מסכימים לקבל טופס חדש, חלקם אומרים "הטופס הזה נראה מוזר" וכן הלאה).

אלא שלא הסתפקתי בזה, והכנתי טופס בנוסח החדש לטובת אחד הספקים שלי שיש לו קוד מוסד, מילאתי את פרטי החשבון שלנו, ושלחתי אותו ישירות למרכז אישורי הוראות קבע של הבנק שלי – בדואר 24. עד רגע זה לא הוקמה ההרשאה למרות שעברו תשעה ימים. (כמובן אם תהיה הפתעה בענין אעדכן אתכם בהמשך)

בכל אופן- התוצאות כרגע לא נראות טוב, וההמלצה שלי כעת היא כך:

כששולחים משלם לאשר היום הרשאה לחיוב חשבונו בבנק, אין ברירה אלא לצייד אותו בטופס הישן. זה לא ענין שצריך להפריע- בהנחה שהוא אכן ילך לבצע את הפעולה עכשיו ולא ידחה וידחה עד "אחרי החגים".

ואת מי שמחתימים כדי לשלוח בעצמכם את הטופס אל הבנק- כרגע תחתימו אותו בטופס הישן, ופשוט תזדרזו להעביר את הטפסים אל הבנקים הכי מהר שאפשר.

בהמשך- ככל שזמן השינוי מתקרב- אמליץ לכם להחתים כל משלם על שני הנוסחים, להדק אותם יחד, ולשלוח אותם אל הבנק כך!

זה המצב, הוא לא בשליטתנו, אז בואו נפעל נכון מהצד שלנו כדי לקבל את התוצאות הכי טובות שאפשר.

בהצלחה,

מיכאל

נ.ב. תוכלו להגיב או לשאול שאלות כאן למטה

בתאריך 11/10/2015, נכנס לתוקף שינוי גדול בדרך שבה מחתימים לקוח או משלם על הרשאה לאפשר לכם לחייב את חשבונו ("הוראת קבע"), ואני רוצה להבהיר עבורכם את התמונה כדי שתפיקו מכך את מירב התועלת האפשרית.

כפי הנראה, הרבה לקוחות של הבנקים התלוננו שמישהו ניצל אותם לרעה על ידי שחתם בעצמו (זייף) או החתים אותם בתואנות שונות על טופס הוראת קבע, העביר אותו לאישור הבנק, והתחיל לחייב את החשבון שלהם תוך ניצול תקופת זמן שהם לא עקבו אחרי המתרחש בחשבון, וכך "שאב" משם כספים.

כדי למנוע מצבים כאלו, הורה בנק ישראל לבנקים לשנות את הדרך שבה מקימים הרשאה לחיוב חשבון (לא נוגע להרשאות קיימות), ואסביר את השינויים ומה שזה אומר מבחינתכם.

אקדים ואציין שהשינוי הוא לא בהכרח לרעה, ויכול להיות שהוא יקל עליכם מאוד את התהליך.

1. לא צריך טפסים!

משלם שלכם שהסכים להקים עבורכם הרשאה לחייב את חשבונו – לא צריך שתתנו לו שום טופס בכלל! אם הוא ייגש (אחרי 11.10.2015) לבנק ויאמר- אני רוצה להקים הרשאה לחייב את חשבוני – לטובת מוסד זה וזה- ויתן להם את קוד המוסד שלכם- הפקיד יוכל להקים את ההרשאה לחיוב החשבון באותו רגע ובלי שום טופס שלכם!

2. אפשר גם באינטרנט!

עוד יותר: משלם שלכם שיגלוש לאתר הבנק שלו באינטרנט- יוכל להקים בעצמו הרשאה לטובתכם, בלי טפסים, בלי המתנה, בלי עמידה בתור, בלי עיכובים.

3. רוצים דווקא טופס? יש טופס חדש

מוסד שכן חפץ לשלוח "כתב הרשאה לחיוב חשבון" בעצמו אל הבנק לאישור (כי הוא סבור שהמשלם עשוי להתמהמה)- יצטרך להחתים את הלקוח על טופס חדש (הטפסים הישנים לא יהיו תקפים יותר!) שבעצם אומר לבנק- תקימו הרשאה עבור מוסד זה וזה- ואני (הלקוח) הסכמתי שהוא (המוסד) ישלח את ההרשאה עבורי אליכם- הבנק שלי. הטופס החדש הרבה יותר פשוט, אין בו את האפשרות של הלקוח לציין יום מסוים לחיוב, סכום מסוים לחיוב וכו' – דברים שרק גרמו בעבר להפרעות בתהליך הגביה.

שימו לב- הטפסים שבשימושכם היום לא יהיו תקפים יותר אחרי 11/10/2015

4. סכום תקרה ומועד פקיעה

מה שכן, הלקוח יוכל (אך לא חייב) לציין סכום תקרה שלא ניתן לעבור אותו, וגם תאריך שבו תוקף ההרשאה לחייב את חשבונו פוקע אוטומטית. שימו לב לזה, כדאי לוודא עם הלקוח את המצב בעניין הזה (במיוחד אם הוא בעצמו הקים עבורכם את ההרשאה) כדי שלא תשלמו סתם עמלות בגלל ניסיון לגבות אחרי המועד שההרשאה איבדה את תוקפה.

5. מלאך תוכנה לשירותכם – קבלו את הטופס החדש מוכן

כדי להקל עליכם- הקלדנו עבורכם את הטופס החדש, הורידו אותו, הזינו לטופס את קוד המוסד ושם המוסד שלכם, ושמרו אותו אצלכם. כעת תוכלו להדפיס עותקים מהטופס לפי הצורך. כמובן שאם המשלמים שלכם משתפים אתכם פעולה ומקימים עבורכם את ההרשאה בבנק או באינטרנט, אתם לא צריכים שום טופס, כאמור, אך יתכן ותמצאו שנוח לתת ללקוח טופס מוכן ביד עם הפרטים כבר מודפסים בתוכו.

6. עדכון (נכון ל 30.8) לגבי השאלה האם הטפסים החדשים מתקבלים כבר היום בבנק

ובכן, למרות שהיה צפוי שהבנקים לא יכבידו על המוסדות בענין הזה (ולא יאלצו אותם להחתים היום כל משלם על שני סוגי הטפסים) כבר קיבלתי כמה עדכונים על סניפי בנקים שלא הסכימו לקבל כבר עכשיו את הטופס החדש, והפקידים אפילו לא שמעו על השינוי הזה! לכן נכון לעכשיו אני ממליץ להחתים על הטופס הישן ופשוט להזדרז לשלוח אותו אל הבנק במיידי (כדי שהוא יגיע לפני 11.10)

שימו לב למטה לאזור התגובות, כי הצטברו שם עוד הרבה שאלות מעניינות והמענה שלי, וכמובן אתם מוזמנים להוסיף תגובות ושאלות משלכם שם.

להורדת הטופס לחץ כאן

שלכם, מיכאל