בתאריך 11/10/2015, נכנס לתוקף שינוי גדול בדרך שבה מחתימים לקוח או משלם על הרשאה לאפשר לכם לחייב את חשבונו ("הוראת קבע"), ואני רוצה להבהיר עבורכם את התמונה כדי שתפיקו מכך את מירב התועלת האפשרית.
כפי הנראה, הרבה לקוחות של הבנקים התלוננו שמישהו ניצל אותם לרעה על ידי שחתם בעצמו (זייף) או החתים אותם בתואנות שונות על טופס הוראת קבע, העביר אותו לאישור הבנק, והתחיל לחייב את החשבון שלהם תוך ניצול תקופת זמן שהם לא עקבו אחרי המתרחש בחשבון, וכך "שאב" משם כספים.
כדי למנוע מצבים כאלו, הורה בנק ישראל לבנקים לשנות את הדרך שבה מקימים הרשאה לחיוב חשבון (לא נוגע להרשאות קיימות), ואסביר את השינויים ומה שזה אומר מבחינתכם.
אקדים ואציין שהשינוי הוא לא בהכרח לרעה, ויכול להיות שהוא יקל עליכם מאוד את התהליך.
1. לא צריך טפסים!
משלם שלכם שהסכים להקים עבורכם הרשאה לחייב את חשבונו – לא צריך שתתנו לו שום טופס בכלל! אם הוא ייגש (אחרי 11.10.2015) לבנק ויאמר- אני רוצה להקים הרשאה לחייב את חשבוני – לטובת מוסד זה וזה- ויתן להם את קוד המוסד שלכם- הפקיד יוכל להקים את ההרשאה לחיוב החשבון באותו רגע ובלי שום טופס שלכם!
2. אפשר גם באינטרנט!
עוד יותר: משלם שלכם שיגלוש לאתר הבנק שלו באינטרנט- יוכל להקים בעצמו הרשאה לטובתכם, בלי טפסים, בלי המתנה, בלי עמידה בתור, בלי עיכובים.
3. רוצים דווקא טופס? יש טופס חדש
מוסד שכן חפץ לשלוח "כתב הרשאה לחיוב חשבון" בעצמו אל הבנק לאישור (כי הוא סבור שהמשלם עשוי להתמהמה)- יצטרך להחתים את הלקוח על טופס חדש (הטפסים הישנים לא יהיו תקפים יותר!) שבעצם אומר לבנק- תקימו הרשאה עבור מוסד זה וזה- ואני (הלקוח) הסכמתי שהוא (המוסד) ישלח את ההרשאה עבורי אליכם- הבנק שלי. הטופס החדש הרבה יותר פשוט, אין בו את האפשרות של הלקוח לציין יום מסוים לחיוב, סכום מסוים לחיוב וכו' – דברים שרק גרמו בעבר להפרעות בתהליך הגביה.
שימו לב- הטפסים שבשימושכם היום לא יהיו תקפים יותר אחרי 11/10/2015
4. סכום תקרה ומועד פקיעה
מה שכן, הלקוח יוכל (אך לא חייב) לציין סכום תקרה שלא ניתן לעבור אותו, וגם תאריך שבו תוקף ההרשאה לחייב את חשבונו פוקע אוטומטית. שימו לב לזה, כדאי לוודא עם הלקוח את המצב בעניין הזה (במיוחד אם הוא בעצמו הקים עבורכם את ההרשאה) כדי שלא תשלמו סתם עמלות בגלל ניסיון לגבות אחרי המועד שההרשאה איבדה את תוקפה.
5. מלאך תוכנה לשירותכם – קבלו את הטופס החדש מוכן
כדי להקל עליכם- הקלדנו עבורכם את הטופס החדש, הורידו אותו, הזינו לטופס את קוד המוסד ושם המוסד שלכם, ושמרו אותו אצלכם. כעת תוכלו להדפיס עותקים מהטופס לפי הצורך. כמובן שאם המשלמים שלכם משתפים אתכם פעולה ומקימים עבורכם את ההרשאה בבנק או באינטרנט, אתם לא צריכים שום טופס, כאמור, אך יתכן ותמצאו שנוח לתת ללקוח טופס מוכן ביד עם הפרטים כבר מודפסים בתוכו.
6. עדכון (נכון ל 30.8) לגבי השאלה האם הטפסים החדשים מתקבלים כבר היום בבנק
ובכן, למרות שהיה צפוי שהבנקים לא יכבידו על המוסדות בענין הזה (ולא יאלצו אותם להחתים היום כל משלם על שני סוגי הטפסים) כבר קיבלתי כמה עדכונים על סניפי בנקים שלא הסכימו לקבל כבר עכשיו את הטופס החדש, והפקידים אפילו לא שמעו על השינוי הזה! לכן נכון לעכשיו אני ממליץ להחתים על הטופס הישן ופשוט להזדרז לשלוח אותו אל הבנק במיידי (כדי שהוא יגיע לפני 11.10)
שימו לב למטה לאזור התגובות, כי הצטברו שם עוד הרבה שאלות מעניינות והמענה שלי, וכמובן אתם מוזמנים להוסיף תגובות ושאלות משלכם שם.
שלכם, מיכאל
האם הוראות ישנות ימשיכו לפעול או שצריך להעביר את כולן בדרך החדשה?
היי שילה,
הרשאות שכבר קיימות עבורכם בחשבונות הבנקים של המשלמים שלכם ממשיכות להיות פעילות כרגיל ולא צריכות שום טיפול או שינוי. בהצלחה.
אבקש לדעת :
מה לגבי לקחות וותיקים עם ה.קבע … מה עושים איתם …
ומה לגבי חדשים ??
היי נלי,
לגבי לקוחות ותיקים אין לך שום בעיה, ההרשאה תשאר בתוקף גם בעתיד.
לגבי לקוחות חדשים:
כרגע לפחות אני ממליץ להחתים אותם על הטופס הישן ולהזדרז לשלוח אותו אל הבנק כמו עד היום.
אחרי הכנס השינוי לתוקף תוכלי גם לבקש מהלקוח להקים את ההרשאה בעצמו מול הבנק או מול אתר הבנק באינטרנט.
יכול להיות שהבנקים יאפשרו את זה גם באפליקציות הסלולריות שלהם ולקוח ישב אצלך במשרד ובאותו רגע יראה לך שהוא הקים עבורך את ההרשאה לחיוב חשבונו בסמרטפון – לא חמוד?
בהצלחה, מיכאל
האם בטופס החדש יצטרכו חתימה מקורית של הלקוח או שיוכלו להחתים אותו בפקס או במייל?
שלום אביטל,
שאלה מעולה שמאפשרת לחדד כאן נקודה מעניינת.
לפי ההנחיות של בנק ישראל הבנקים חייבים לאפשר ללקוחות שלהם להקים הרשאות לחיוב חשבון באופן מיידי בכל אמצעי התקשורת המקובלים בין הבנק ללקוח כולל טלפון, פקס וכדו'.
אבל, מובן מאליו שכמו כל הנחיה שהלקוח רוצה לתת לבנק- כך גם כאן- הוא יכול לתת הוראות לבנק רק בערוצים שסוכם עליהם מראש
נמצא אם כן:
– שאם המשלם שלכם חתם מול הבנק על אפשרות של "ביצוע פעולות בטלפון או בפקס" הוא יהיה רשאי לפעול כך גם לגבי הקמת הרשאה לחיוב חשבונו – ולמעשה גם בלי לחתום על הטופס שלכם בכלל
– אם אין לו סיכום כזה עם הבנק- הוא יצטרך לגשת לשם בעצמו (או באינטרנט אם זה כן קיים עבורו)
– או שהוא חותם חתימה מקורית על הטופס שלכם והטופס נשלח בדואר אל הבנק
– ברור שגם נציגכם יכול להגיע לסניף הבנק של המשלם ולהגיש להם את הבקשה שהמשלם חתם עליה, אבל זו טרחה – ויתכן שהקמת ההרשאה לא תבוצע מיידית- בדיוק כמו היום- כאן כל בנק חופשי להחליט מה המדיניות שלו
מקווה שזה ענה לך בצורה מלאה על שאלתך,
מיכאל
ההסבר המפורט שלך "ממחיש" את מה שצריך לעשות..
שאלתי, מדוע אין אזכור כלשהו באתר בנק ישראל בדבר הוראת קבע החדשה והפקיד באשנב בנק לא ידע דבר על כך,
והאם אני צריך לקבל מידע על כך מגורם מוסמך וממי.
בברכה ובתודה מראש
שלום חיים,
לשאלתך אם כל הדבר הזה אמיתי.
אתה יכול בעצמך להכנס לאתר בנק ישראל, למשל בעמוד הראשי:
http://www.boi.org.il/he/Pages/Default.aspx
ולרשום בתיבת החיפוש (נמצאת ממש למעלה) "הרשאה לחיוב חשבון"
והקישור הראשון שתקבל יהיה מסמך רשמי של הנחיה 439 של המפקח על הבנקים שמסביר את כל מה שדובר כאן. (ועוד דברים נוספים בנוגע ללקוח שרוצה להעביר הוראות קבע שלו מבנק זה לבנק אחר בלי לפנות מחדש לכל המוסדות שהוא משלם להם)
אתה יכול להוריד את המסמך גם ישירות מהקישור הזה:
http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/DocLib/439.pdf
כמו שאתה רואה בקישור- זו ספרית המסמכים של הנחיות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
אז הנה- בהחלט יש אזכור באתר בנק ישראל, ובצורה קלה ונגישה. ואם הפקיד של הבנק לא יודע…
ובכן זו קושיה על הסניף/הבנק שלא הזדרז לעדכן את הפקידים.
הבנק שלך יקרא לך בשלב כלשהו ויודיע לך שטפסי הוראות הקבע שבשימושך עד היום לא תקפים יותר – ואז כבר לא יהיה ספק… הרצון שלי היה שאתה ואחרים תהיה מוכן עוד הרבה קודם.
בהצלחה
כל הכבוד!, מוגש ברור, אסטטי ויפה
ואני שואלת תקרת סכום החיוב יהיה לחיוב אחד או הסכום כולל מחולק למס' הוראות
תודה
שלום רבקה,
תודה על הקומפלימנטים 🙂
לעניין תקרת סכום החיוב – השאלה בהחלט במקום – הכוונה לסכום חיוב בודד.
מיכאל
קיבלנו מהבנק את הטופס החדש הזה ושלחנו אותו כבר לכל ההורים החדשים שלנו
השאלה היא אם בספטמבר אני יוכל לעשות גביייה עם הטופס החדש או רק באוקטובר , מה שאומר שאני אחתים אותם בשביל חודש אחד על הטופס הישן
שלום נחמיה,
שאלתך לגבי תקופת המעבר, כלומר מהיום ועד כניסת השינוי לתוקף בפועל נכונה מאוד, ולמעשה אין בהודעות של הבנקים התייחסות לענין. אבל אני סבור שהמצב המצטייר הוא כך:
1. מכיוון שהנוסח החדש מכסה את הצרכים המשפטיים של הבנק – היה צפוי שגם אם תשלח טופס בפורמט חדש חתום על ידי הלקוח כבר היום אל הבנק- הוא כן יאושר, ולמרות זאת נראה שיש בנקים שלא עדכנו את הפקידים שלהם והם לא מקבלים עדיין את הטפסים החדשים! לכן, נכון לעכשיו ההמלצה שלי היא שאם אתה יכול להחתים את המשלמים על הטופס הישן- עדיף, וכמובן תזדרז לשלוח אותם אל הבנקים מיד, כדי שיגיעו לטיפול עוד לפני הכנס השינוי לתוקף.
2. טופס ישן שיגיע אחרי כניסת השינוי לתוקף אל הבנק- לא יאושר כמובן
3. לקוח שיגיע היום אל הבנק ויבקש להקים הרשאה ללא טופס – יענה שהדבר לא אפשרי עדיין.
למעשה, הורים שנתת להם כבר את הטופס החדש וייגשו אל הבנק – יאשרו את הוראת הקבע כמו שנהוג היום- (שהפקיד לוקח אליו את הטופס ולא מקים מיידית את ההרשאה) ורק אחרי בערך שבוע היא מוקמת על ידי הבנק, ושוב- בתנאי שהפקיד יסכים לקבל אותו. כפי שעניתי לאחרים- הוראת קבע שכבר הוקמה נשארת בתוקף גם כשהשינוי יכנס לתוקף ואין איתה שום בעיה.
בהצלחה, מיכאל
קודם כל תודה רבה על המענה הראוי
וההבהרות בנוגע להו"ק החדשות
אני מודה לכם מאד
השאלה שלי היא
אם הורים שאני יכול בקלות לשלוח להם את ההו"ק הישנה אם עדיף כך
או שבאופן גורף להתחיל כבר מהיום להשתמש בחדש
שלום נחמיה,
אם מדובר שההורה יגש פיזית לבנק למסור את הטופס- אז אם כרגע בידו טופס ישן – זה בוודאות בסדר, כי אם הוא יגיע לבנק כשמועד השינוי עוד לא הגיע- הטופס תקף, ואם השינוי כבר חל (אחרי 11 באוקטובר) אז ישאלו אותו מה קוד המוסד שלכם (שמופיע הרי גם בטופס הישן) ויקימו את ההרשאה במקום ללא צורך בטופס. בעוד שטופס חדש הבנק יכול להגיד שכרגע הוא לא מקבל.
אם מדובר בזה שאתם תשלחו את הטופס לאישור הבנק, אני ממליץ כרגע עדיין להחתים על הטופס הישן כי יש עוד זמן לשלוח אותו אל הבנק כדי שבוודאות יגיע לטיפול לפני 11.10.15.
כמובן שטפסים שכבר מולאו על ידי משלמים- הזדרזו ושלחו אותם אל הבנק לאישור כבר כעת, וכך לא תצטרכו להחתים מחדש.
בהצלחה,
מיכאל
שאלתנו היא היכן בטופס החדש יש
את אישור הבנק?
היי נאוה, נעשה רגע סדר בדרכים שבהם יהיה ניתן להקים הרשאה לטובתכם, לאור השינוי המדובר:
1. המשלם הלך לבנק להקים הוראת קבע עבורכם (בין אם היה לו ביד טופס ובין אם לא) הבנק יקים את ההרשאה לטובתכם באותו מעמד– ויתן לו אישור מודפס – בדומה לאישור שהפקיד מדפיס ומוסר ללקוח אחרי כל פעולה שלקוח מבצע מולו.
2. המשלם ביצע את ההקמה באינטרנט- בסוף הפעולה הוא יוכל להדפיס את האישור שהוא מקבל מהאתר.
3. אתם החתמתם את המשלם שלכם על הטופס – ושלחתם לבנק. הבנק ישלח לכם מכתב אישור (או סירוב לאשר) – כמו שהוא שולח לכם גם היום.
לכן הספח שהיה בטפסים הישנים של אישור הבנק הופך למיותר.
בברכה, מיכאל
שלום,
אם המשלם הולך לבנק או מקים את הוראת הקבע באינטרנט, הוא יקבל אישור הבנק, אבל האם הבנק ישלח אישור גם למוטב בדואר, כמו שציינת בשימוש בטופס?
שלום נחמה,
תודה על השאלה. בנק ישראל הורה לבנקים לשלוח הודעה למוטב (כלומר אתם) האם הוא מאשר או לא את הבקשה להקים הרשאה לחיוב החשבון (וזה לא משנה איך הבנק קיבל את הבקשה – ישירות מהלקוח או שהלקוח חתם על הטופס ו"הרשה" לכם לבקש את הקמת ההרשאה עבורו).
בכל מקרה, הבנק חייב לשלוח אליכם את התשובה- החיובית או השלילית (עם נימוק מדוע הבקשה לא אושרה) תוך 5 ימי עסקים ממועד קבלת הבקשה.
מיכאל
מיכאל בוקר טוב,
תודה על העדכון המסודר.
שתי שאלות:
1. איפה על הטופס יהיה כתוב הנושא? כלומר בגין מה הגבייה? למשל חוגים, צהרון וכו'. האם אפשר להוסיף בעצמנו ואם כן – משנה איפה בטופס?
2. אנו בי"ס וחשוב לי שיהיה מקום לכתוב שם ילד, כיתה, ושם ההורה.
שוב, האם להוסיף בעצמי? ואם אפשרי – משנה היכן על גבי הטופס?
בוקר טוב טל,
שאלת שאלה שאני בטוח שמעניינת רבים מהקוראים. נראה לי שאין מניעה להוסיף עוד כיתובים בשולי הטופס ה"רשמי" – אבל כדאי מאוד להעביר קו ברור תחת הנוסח שקיבלתם מאתנו ורק מתחתיו להוסיף עוד רובריקות למילוי וכדו' שהם לשימושכם הפנימי – וזאת בתנאי שנוסח הטופס עצמו לא ישונה.
מכיוון שהכנו עבורכם את הטופס דוקא כקובץ וורד שניתן לעריכה, תוכלו בקלות לערוך בו את השינויים הנדרשים לפי צרכיכם.
בהצלחה, מיכאל
מיכאל שלום,
תודה רבה על העדכון.
מה עם הקוד מוסד שהיה מופיע עד כה בטפסים של ההוראת קבע?
האם כשאני נותנת את הטופס ללקוח עלי לרשום על הטופס את הקוד מוסד?
תודה מראש,
מורן
שלום מורן,
לשאלתך לגבי שתילת קוד מוסד בטופס:
ראשית, משלם שלכם שהולך לבנק להקים את ההרשאה לא חייב טופס בכלל- גם פתק שרשום עליו את קוד המוסד שלכם יספיק.
הפקיד שיטפל בו יקבל ממנו את המספר, יוודא שמדובר במוסד שלכם ויקים את ההרשאה במקום.
רק במקרה שאת מחתימה את המשלם אצלך, ורוצה לשלוח את הטופס בעצמך אל הבנק כבקשה להקמת הרשאה לחייב את חשבונו
את חייבת להחתים אותו על הטופס שהכנתי עבורכם, וכמובן שאם לא תשתלי בו את קוד המוסד שלכם, הבנק לא יידע באיזה מוסד
מדובר, והבקשה תזרק אל הפח.
בהצלחה, מיכאל
ב"ה
שלום מיכאל,
קראתי בענין רב את מה שכתבת, וכן הורדתי את הטופס. יישר כחך !
קיבלתי אגב עכשיו את התשובה לשאלה שהעסיקה אותי רבות, לגבי הוראות שכבר קיימות.
יש לי רק שאלה בעצם השנוי: אתה כותב בתחילת דבריך שהשנוי נולד מתלונת לקוחות שהתלוננו על זיופים. איך בכלל השיטה החדשה פותרת את הבעיה, הרי שיטת הטופס עדיין קיימת ??
שבת שלום,
שאול
שלום שאול, אני שמח שאני יכול להיות לעזר.
לעניין איך השינוי מונע זיופים- קודם כל הרבה אנשים יקימו הרשאות בעצמם – ואז אין שאלות מי הקים מה ואין טענות ומענות.
ולגבי אלו שטופס שהם חתמו הגיע אל הבנק לאישור – כאן בכוונה תחילה הטופס מנוסח כמתן רשות למוסד להעביר בשמי (בעל החשבון) את הבקשה אל הבנק.
בצורה כזו הלקוח לא יוכל לטעון – לא קראתי, לא הבנתי, לא ידעתי שזה מה שיקרה.
כך הבנק מכוסה מכל הכיוונים, ואולי באמת יהיו פחות אנשים תמימים שיפלו לבור כזה או אחר.
אבל על הדרך השינוי באמת מקל על כל הנושא של החתמת הוראת קבע והרבה הרבה מוסדות יברכו על כך.
בכבוד רב,
מיכאל
שלום למיכאל
ודאי קראתי ,יישר כוח על רמת השירות הנאותה מאוד והעדכונים החשובים דבר בעתו .חזק וברוך
תודה מיכאל, עלו והצליחו. שבת שלום
מאד מאד נהנתי מהתשובות הבהירות שלך
תודה שמואל.
תודה על העדכונים,
איך הבנק מוותר על פרטי זיהוי נוספים כמו רחוב וכד',
ואם נוסיף שורה של פרטים אישיים נוספים בתוך הטופס האם זה יבטל את חוקיות הטופס?
שלום רחל, תודה על תגובתך.
לגבי פרטי הלקוח, אני משער שמספיק לבנק לזהות את הלקוח לפי פרטי החשבון עצמו, ואז לבדוק את דוגמת החתימה. אם זה מתאים אז הכל בסדר, את שאר הפרטים הבנק הרי יודע 🙂
לגבי להוסיף שורת פרטים בתוך הטופס, אני כמובן לא עונה לך תשובה רשמית בשם הבנקים, אבל לא נראה שהבנק יזרוק את הטופס לפח בגלל שפרטי הלקוח הנכונים הופיעו באמצע. אבל אם הפרטים שהלקוח ימלא יהיו שונים ממה שרשום אצל הבנק…. אז כאן סיבכת את העניינים ללא צורך.
בהצלחה, מיכאל
לפי השמועות מהבנקים לא מכירים עדיין בכלל בטופס החדש ומאשרים רק את הטופס הישן, מתי אמור להשתנות, אצל מי אפשר לברר כזה דבר, מה אני עושה עכשיו? חדש או ישן או יש את האפשרות רק לשלוח את הלקוח?
לגבי עמותה שמחתימה תורמים להוראת קבע חשוב שעל גבי הטופס יופיעו פרטיו של התורם, כגון: כתובת וטלפון. האם ניתן להוסיף על גבי הטופס בצורה מכוונת שדות לפרטים אלו?
שלום שמחה,
אתה יכול להוסיף מעל או מתחת לנוסח הזה מקום למלא פרטים שאתה מעונין בהם. את הנוסח עצמו תשמור כמות שהוא.
בהצלחה, מיכאל
שלום רב.
ראשית, תודה על הדברים.
ברורים ובהירים מאוד.
ברצוני לברר, אנחנו כעמותה לא החתמנו הורים על טופס חדש, מכיון שלא נצרכנו לזה.
כעת לפני תחילת שנת הלימודים, אנו נדרשים להחתים את ההורים החדשים שנוספו למערכת ושאין עבורם הרשאה קיימת.
שאלתי, האם אין סיכון בהקמת הרשאה ע"י הלקוח בעצמו דרך האתר ?
הרי לכאורה ביכולתו לבטל את ההרשאה כל פעם שקצת קשה לו כלכלית. לא ?
אם החיוב מבוצע דרך האתר אז מסתמא גם הביטול.
מה שאין כן בטופס הרשאה שאני שולחת פיזית לבנק.
אני צודקת ?
ושאלה נוספת, האם בעתיד אצטרך להחתים גם הורים ממשיכים על טופס חדש ?
בברכה, רבקה.
שלום רבקה,
ראשית, את צריכה לדעת שכל הוראת קבע ניתנת לביטול על ידי הלקוח בקלות, זה לא קשור לדרך בה הבנק קיבל את הבקשה ואישר אותה. כך שאם יש אפשרות שההורים יעשו את העבודה מול הבנק- זה יחסוך לך זמן וטרחה וזה כדאי.
לגבי השאלה השניה, כל עוד שהוראת קבע בתוקף אין צורך להקים אותה מחדש כמובן. רק אם הלקוח הגביל את תוקף ההרשאה ורוצים להמשיך לחייב אותו – יש לחדש אותה לאחר שפג תוקפה.
מיכאל
האם יש דרך לדעת סטטוס מצב של הוראת קבע, מאושר או נדחה עוד לפני קבלת האישור מהפקיד, כי בפועל אם האישורים בכלל מגיעים, הם מגיעים לאחר יותר מחודש?
שלום מנחם,
זו שאלה שכולם שואלים, ובאמת זה שבנק דיסקונט מאפשר את זה זו התקדמות עצומה בכיוון הנכון.
מה שאני מנסה לחשוב הוא איך אפשר להפעיל לחץ על כל הבנקים שיתנו לנו את השירות הזה גם כן.
אם יש לך או למישהו רעיונות בענין הזה, אשמח אם תכתבו כאן וננסה לנצל את כח הקבוצה לזה.
מיכאל